סליבוביץ צוואק Zwack Slivovitz

בחזרה להיסטוריה. מספרים כי באחד הימים של שנת 1790 התלונן קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית יוז'ף השני כי כואבת לו הבטן. רופא הארמון, ד"ר צוואק (Zwack) שמו, מיהר אל מעבדתו בניסיון לרקוח תרופה שתקל על המלך הסובל. הוא עירבב יותר מ-40 סוגי עשבים ושורשים למיניהם והשרה אותם במשך ימים ארוכים במים. כשלגם המלך מן השיקוי אורו עיניו. "זה יוניק!", צעק ושכח ממכאוביו. כל כך טעים היה – ובעיקר מועיל – עד שציווה על רופאו להמשיך ולרוקחו והעניק לו את השם אוניקום (Unicum), לזכר התלהבותו ההיא.

בשנת 1840 הוחל בהונגריה בייצור המשקה להמונים. עם עליית השלטון הקומוניסטי לאחר מלחמת העולם השנייה, עקרו צאצאיו של ד"ר צוואק לארצות הברית ועימם המתכון להכנת האוניקום. רק בשובם בנפול חומת ברלין בשנת 1989 נפתחו מחדש שערי מפעלם והוחל בייצור האוניקום במולדתו. את האוניקום, שנארז בבקבוקים דמויי כדור ועליהם צלב אדום – תרופה או לא תרופה? – מגישים ההונגרים בטמפרטורת החדר בתוך כוסות ברנדי או בכוסיות. יש המעדיפים אותו מצונן היטב.